Style Noy – בלוג אופנה

געגועים לגולי

השבוע בלעדיך היה כל כך קשה, כל דבר קטן מזכיר לי אותך… כל פירור שנופל על הריצפה גורם לי לחשוב "הנה הוא תכף מגיע ואוכל את זה", מרשרשת בשקית וחושבת לעצמי "הוא תכף ירוץ אלי עם העיניים הסקרניות…" . מתעוררת בבוקר וחושבת לעצמי: "אוי אני צריכה להספיק לטייל איתו לפני הפגישה", פותחת קופסת טונה ומחכה שתרוץ אלי מכשכש בזנב, פותחת את הדלת ומחכה שתקפוץ עלי, ואז שוב נזכרת שאתה כבר לא כאן…

גוש פרווה קטן וחכם שלי, אני יודעת שהגעת כבר למעלה כי הפרפר האפור שהיה בסלון על הוילון מאותו היום כבר נעלם… זה היה הסימן שלי שאתה כבר למעלה במקום מתוק יותר, מוקף הרים של טונה וממתקי כלבלבים, עם המון כריות, במקום נטול מקלחות ומלא בשמש חמימה… 

תמיד פחדתי מהיום הזה… אבל ידעתי שהוא הולך ומתקרב.

11 שנים של אושר, צחוק, גלגולים, נביחות ושלל שטויות שהיו רק שלי ושלך (ובהמשך גם של לירוי).

כשהייתי קטנה בכל פעם שביקשתי כלב כי אמא שלי ממש פחדה אבא שלי הביא לי דגים,  כלב על סוללות, דובי….

עד שיום אחד, קצת אחרי שעברתי למרכז קיבלתי אותך במתנה.

זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, גוש פרווה קטן, משוגע, מלא באנרגיה ואהבה.

בלילה הראשון כמעט הרגתי אותך, חשבתי שמאכילים גור כלבלים כמו שמאכילים חתול עם חלב, אבל סלחת לי ומאז הבטחתי לך שאפנק ואדאג לך תמיד! ואני חושבת שהצלחתי לעמוד בהבטחה שלי. היית כלבלב של מים מינרלים וממתקים יוקרתיים, מפונק אבל עם טעם משובח.

אחרי המקלחת הראשונה שלך כל כך כעסת עלי, כעסת במיוחד בגלל שלא הצלחתי להפסיק לצחוק על הפרווה הסמורה. עלינו לגג כדי שתתייבש, שם גם נולדה האהבה העזה שלך (כמו שלי) לשמש החמימה.

לא משנה כמה צעצועים קניתי לך וקניתי המון, הדברים שהכי אהבת (חוץ מהכדורים והיית שוער אלוף) בסוף היו גלילי נייר טואלט ופקקים של בקבוקים.

היית תמיד לצידי, מקשיב, מבין, מצחיק כשאני עצובה, מרחיק ממני אנשים לא רצויים, ונושך אנשים רעים, היית חלק ממני!

בהמשך לירוי הצטרף לחיינו והיינו משפחה מאושרת ביחד, בהתחלה לא הבנת כמה עומד להיות טעים ההמשך איתו, וכשהבנת התענגת על כל ביס וביס.

אהבת את לירוי ללא גבולות, נהנתי להסתכל עליכם מהצד משתוללים, ואם היה מישהו שעריך את האוכל שלו (למרות שלא יכולת לאכול מהכל) זה היית אתה! 

הוא דאג לך תמיד, לפינוקים, טיולים, כריות, שתהיה מסופר ונקי, דאג עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה שלך…

תמיד הצחיק אותי לראות אותך ישן, על הגב בפוזה המיוחדת… בטח חולם על סטייק עסיסי וכלבלבות שגבוהות ממך בכמה ראשים.

אפילו בחתונה היית ראשון שהבין שהצלמים שלנו גרועים ולא הפסקת לנבוח עליהם, היית חכם יותר מהרבה אנשים שאני מכירה… לפחות יש תמונה למזכרת עם פפיון שהחזיק מעמד 5 שניות. 

היית הכלבלב הראשון שלי ואני חושבת (אבל אין לדעת) שתהיה גם האחרון, 11 שנים מתוקות, מלאות בנביחות, טיולים וחלומות… 

מתגעגעת, ותמיד אתגעגע,

גולי, קוף קטן ויפה שלי… 

Comments

comments

כתוב/כתבי תגובה